מיסוי ביטקוין בישראל: מה חייבים לדעת לפני שמוכרים
בארצות הברית נאבקים על חוקי המשחק. בישראל החוקים כבר קיימים, ורוב המחזיקים לא מכירים אותם. המדריך הזה מסביר בעברית פשוטה מתי נוצר מס, כמה משלמים, ומה צריך לעשות תוך 30 יום.
הכלל שממנו הכל מתחיל: ביטקוין הוא נכס, לא כסף
רשות המסים קבעה בחוזר 5/2018 שמטבע דיגיטלי אינו מטבע ואינו מטבע חוץ, אלא נכס לכל דבר ועניין.
המשמעות המעשית: כל פעם שאתם נפרדים מהנכס, זה אירוע מס, בדיוק כמו מכירת מניה או דירה להשקעה.
כמה משלמים
- משקיע פרטי: 25% מס רווח הון על הרווח הריאלי, כלומר ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה.
- פעילות עסקית (מסחר בתדירות גבוהה, כרייה, פעילות שיטתית): המס לפי מדרגות מס הכנסה, ובנוסף ביטוח לאומי ולעיתים מע״מ.
- מס יסף: תוספת מס למי שההכנסה השנתית הכוללת שלו חוצה את הסף שנקבע בחוק. הסף מתעדכן כל שנה, ולכן כדאי לבדוק אותו באתר רשות המסים לפני מכירה גדולה.
ההבדל בין משקיע לעוסק הוא הדבר היקר ביותר במיסוי קריפטו, והוא נקבע לפי נסיבות: תדירות הפעולות, המימון, ההיקף ומידת הבקיאות. אם אתם קרובים לקו הזה, זו השאלה הראשונה לשאול רואה חשבון.
מה נחשב אירוע מס, ומה לא
כן, נוצר מס:
- מכירה של ביטקוין תמורת שקלים, דולרים או כל מטבע פיאט.
- המרה בין מטבעות דיגיטליים, למשל ביטקוין לאתריום. זו מכירה של אחד וקנייה של השני.
- המרה לסטייבלקוין. גם USDT הוא נכס אחר, לא "מזומן".
- תשלום על מוצר או שירות בביטקוין.
- הכנסה מכרייה או מסטייקינג.
לא, אין מס:
- קנייה של ביטקוין בכסף רגיל.
- החזקה, גם אם הערך עלה פי עשרה.
- העברה בין ארנקים שלכם עצמכם.
הטעות הנפוצה ביותר: "לא משכתי שקלים לבנק, אז אין מס". אירוע המס נוצר בבורסה או בארנק, גם אם הכסף לא הגיע לחשבון שלכם.
הדיווח: מה עושים ומתי
- תוך 30 יום ממכירה מדווחים על הרווח ומשלמים מקדמה על חשבון המס. רשות המסים מפעילה לשם כך מסלול דיווח ותשלום ייעודי למטבעות וירטואליים, טופס 909.
- בסוף שנת המס מרכזים את כל הפעולות בדוח השנתי, בדרך כלל עד סוף מאי בשנה שאחרי. מי שיש לו פעילות בקריפטו נדרש להגיש דוח שנתי גם אם הוא שכיר.
- שומרים אסמכתאות: אישורי קנייה, היסטוריית עסקאות מלאה מהבורסה, כתובות הארנקים והעברות ביניהם.
שיטת החישוב המקובלת היא FIFO, כלומר המטבע שנקנה ראשון נחשב כנמכר ראשון. הפסדים שמימשתם יכולים לקזז רווחי הון, ולכן לפעמים כדאי לממש הפסד באותה שנת מס שבה מימשתם רווח.
הבנק: החלק שמפתיע את כולם
הרבה אנשים מגלים את הבעיה רק ברגע המשיכה. בנקים בישראל נדרשים לבדוק את מקור הכספים לפי הוראות ניהול בנקאי תקין של בנק ישראל, והוראה 411 עוסקת בדיוק בכספים שמקורם בפעילות בנכסים וירטואליים. הכיוון הרגולטורי הוא לאסור סירוב גורף ולחייב בדיקה פרטנית לפי סיכון, אבל בפועל הבנק עדיין יבקש מכם מסמכים.
שלושה דברים שמקצרים את התהליך:
- נתיב מטבע מלא: מאיפה הגיע הכסף שבו קניתם, דרך אילו כתובות עבר, ואיפה נמכר.
- ספק מפוקח: קנייה ומכירה דרך גורם בעל רישיון מפחיתות סיכון בעיני הבנק.
- אישור מס: דיווח ותשלום מקדמה לפני המשיכה הופכים את השיחה עם הבנק לקלה בהרבה.
מעל מחזור מצטבר של 100,000 ש״ח בשנה, הבירור של הבנק מעמיק. תתכוננו לזה מראש, לא ביום שאתם צריכים את הכסף.
צ׳קליסט לפני מכירה
- לבדוק אם המכירה מכניסה אתכם למדרגת מס יסף השנה.
- לבדוק אם יש לכם הפסד פתוח שאפשר לממש באותה שנה.
- להוציא מהבורסה קובץ היסטוריית עסקאות מלא, לפני שתצטרכו אותו.
- לסמן ביומן 30 יום קדימה לדיווח ולמקדמה.
- לשאול את רואה החשבון שאלה אחת: משקיע או עוסק.
מקורות וקישורים
- רשות המסים, שאלות ותשובות בנושא נכסים דיגיטליים
- דיווח על פעילות במטבעות וירטואליים ותשלום המס, טופס 909
- בנק ישראל — הוראות ניהול בנקאי תקין, ובכללן הוראה 411
המדריך הזה הוא הסבר כללי ולא ייעוץ מס. לפני מכירה גדולה, דברו עם רואה חשבון שמכיר קריפטו.