איך קונים ביטקוין בישראל בלי שהבנק יתקע לכם את הכסף
בישראל, הבעיה היא לא לקנות ביטקוין. לקנות לוקח עשר דקות. הבעיה מתחילה שנה אחר כך, כשמוכרים ורוצים את הכסף בחזרה בחשבון.
זה נשמע ככה: מכרתם ביטקוין ברווח יפה, העברתם את הכסף לבנק, ואז ההעברה נעצרת. הבנק מבקש להבין מאיפה הכסף. אתם שולחים צילום מסך. הוא מבקש עוד. את ההפקדה המקורית מלפני שנתיים, את אישור הקנייה, את המכירה, את הדיווח למס. אם שמרתם הכל, זה נגמר תוך ימים. אם לא, הכסף שלכם יושב אצל הבנק, ואתם מחפשים מסמכים שלא ידעתם שתצטרכו.
לכן הכלל הראשון של המדריך הזה הוא הפוך ממה שנדמה: מתכננים את היציאה לפני הכניסה.
המספר שמסביר את כל הסיפור
מבקר המדינה בדק ומצא שבשנים 2018 עד 2022 דיווחו לרשות המסים על פעילות במטבעות דיגיטליים כ-500 איש בשנה. לפי אותה בדיקה, מספר הישראלים שהיו אמורים לדווח הוא כ-200 אלף. פער המס שנאמד: 2 עד 3 מיליארד שקלים.
זה אומר שרוב מי שמחזיק ביטקוין בישראל חי באזור אפור בלי לדעת, ובדיוק שם הבנק תופס אותו ביום שבו הוא רוצה למכור. יש על זה מדריך נפרד. אישור הדיווח הוא המפתח שפותח את הבנק.
השאלה שכולם מדלגים עליה
לפני שבוחרים איפה לקנות, צריך לענות על שאלה אחת, כי שתי תשובות שונות מובילות לשני עולמות שונים לגמרי.
אתם רוצים להחזיק ביטקוין, או רוצים חשיפה למחיר שלו?
מי שרוצה להחזיק מתכוון למטבע אמיתי, בארנק שהוא שולט בו, שאפשר להעביר ולהשתמש בו. מי שרוצה חשיפה רק רוצה שאם ביטקוין יעלה, הכסף שלו יעלה איתו. שתי המטרות לגיטימיות, והמסלול שמתאים להן הפוך.
ארבעה מסלולים
חשיפה למחיר דרך חשבון מסחר
קונים בחשבון מסחר רגיל קרן שעוקבת אחרי מחיר הביטקוין, ונסחרת כמו מניה. אותו חשבון שבו קונים מניות.
היתרון האמיתי הוא בדיוק הבעיה שפתחנו בה. הכסף לא יוצא מהמערכת הפיננסית המפוקחת בשום שלב, ולכן כשהוא חוזר לבנק הוא לא נכנס למשטר הקריפטו של הוראה 411. אין ״נתיב מטבע״, אין מקור כספים, אין חוות דעת מומחה. זו העברה רגילה מחשבון ניירות ערך.
והמחיר, שחשוב שתדעו לפני ולא אחרי:
- אתם לא מחזיקים ביטקוין. אי אפשר להעביר לארנק, אי אפשר לשלם בו, אי אפשר לצאת מהמערכת.
- יש דמי ניהול שנתיים, בדרך כלל סביב רבע אחוז, שנגרעים מהשווי כל שנה.
- המסחר רק בשעות הבורסה האמריקאית, בערך 16:30 עד 23:00 שעון ישראל, בזמן שביטקוין נסחר 24/7.
- וזה החלק שהכי מפתיעים בו: ברוקר זר לא מנכה מס במקור. אתם תגישו דוח שנתי בעצמכם, ובנוסף דיווח חצי שנתי ותשלום מקדמות. מי שחשב שקרן סל פוטרת אותו מהתעסקות עם מס, טועה בכיוון ההפוך.
- ולקרנות אמריקאיות יש חשיפה שלא מדברים עליה: מס עיזבון אמריקאי מעל 60 אלף דולר, ואין אמנת מס עיזבון בין ישראל לארה״ב. הסוגיה לא הוכרעה משפטית, והמנפיקות עצמן כותבות בתשקיף שאין הנחיה ברורה ושמשקיע שאינו אמריקאי צריך להתייעץ. קיימות גם קרנות ישראליות בשקלים שאין להן את החשיפה הזו, אבל גם הן לא מחזיקות ביטקוין ישירות.
חברה ישראלית מפוקחת
תשע חברות בישראל מחזיקות רישיון מרשות שוק ההון למתן שירותים במטבע וירטואלי. נרשמים עם תעודת זהות, מעבירים שקלים, קונים.
העמלות גבוהות יותר מבחו״ל, אבל מקבלים שני דברים שקשה לקנות: הבנק מכיר את הצד השני, וחלק מהן מנכות 25 אחוז במקור ומנפיקות טופס 867. שתיים שזה מתועד אצלן בבירור הן ביטס אוף גולד והוריזון של אלטשולר שחם, ושתיהן מופיעות בשמן ברשימות המאושרות של לאומי והבינלאומי. שימו לב לניואנס, כי הוא קובע: הניכוי חל רק על מטבעות שנקנו אצלן ונשמרו אצלן. מכרתם ממטבעות שהגיעו מארנק חיצוני, אתם מסדירים את המס לבד.
זה המסלול למי שרוצה להחזיק ביטקוין אמיתי ולישון בשקט.
בורסה בינלאומית
זול יותר, מגוון גדול יותר. המחיר האמיתי הוא לא העמלה אלא הניירת: כשהכסף חוזר, אתם אלה שבונים לבנק את כל שרשרת המסמכים, ובאנגלית.
ויש מלכודת שרוב האנשים לא מכירים. לכל בנק בישראל יש רשימה סגורה של בורסות זרות שהוא מוכן לקבל מהן כסף. קניתם במקום שלא ברשימה של הבנק שלכם, ההעברה יכולה להיתקע גם אם עשיתם הכל נכון. תבדקו את הרשימה של הבנק שלכם באתר שלו לפני שאתם קונים, לא אחרי.
הבנק עצמו, מ-2027
בנק לאומי הודיע ב-13 באוגוסט 2026 על שירות קנייה ומכירה של ביטקוין מתוך אפליקציית לאומי טרייד, בשיתוף גלאקסי דיג׳יטל, בכפוף לאישור בנק ישראל.
לפני שמחכים לזה, שווה לזכור תקדים: פפר הודיעה על בדיוק אותו מהלך עם פקסוס במרץ 2022, ובנק ישראל לא אישר. וגם אם יאושר, המטבעות יישארו אצל הבנק ולא בידיים שלכם. על ההבדל הזה יש מדריך על ארנקים.
אז איך בוחרים
רוצים להחזיק ביטקוין: חברה ישראלית מפוקחת, בסכום קטן בהתחלה, וכשהסכום מתחיל להיות משמעותי מעבירים לארנק שאתם שולטים בו. בורסה היא מקום לקנות, לא מקום לשמור.
רוצים רק חשיפה למחיר, והכי חשוב לכם שהכסף יחזור לבנק בלי דרמה: חשבון מסחר. תוודאו שהברוקר שאתם פותחים בו מורשה לפנות ללקוחות בישראל, ותפתחו תיק במס הכנסה מראש.
ובשני המקרים, שני דברים זהים. קונים בפריסה ולא בסכום אחד גדול, ושומרים תיקייה עם כל אישור קנייה, מכירה והפקדה מהיום הראשון. זה שלושים שניות בכל פעם, וזה מה שיחסוך שבועות מול הבנק.
מה באמת קורה מול הבנקים
ההוראה שמסדירה את זה היא נוהל בנקאי תקין 411, סעיף 87א, שנכנס לתוקף בנובמבר 2022. היא אוסרת על הבנק לסרב רק בגלל שמקור הכסף בקריפטו, אבל האיסור הזה מותנה בכך שהגוף שממנו הגיע הכסף מחזיק רישיון ישראלי. מבורסה זרה אין חובת קבלה, רק מדיניות מבוססת סיכון.
מעל מחזור של 100 אלף שקל בשנה, הבנק חייב לברר מה היה מקור הכספים ומה היה נתיב המטבע. בנק ישראל פרסם ביולי 2026 טיוטת תיקון שמבטלת את הסף הזה ומרככת את הדרישות, אבל היא עדיין טיוטה ולא בתוקף, ותיכנס לתוקף כחצי שנה אחרי פרסום סופי.
שלוש הטעויות שעולות הכי הרבה כסף
לקנות דרך מישהו ששלח הודעה בפרטי. אף גוף רציני לא מגייס לקוחות ככה, ומי שמציע לנהל לכם את הכסף הוא הונאה.
לא לשמור מסמכים.
ולהשאיר סכום גדול על בורסה לתמיד, כמו שאפשר לראות בסיפור של רבולוט.
גילוי נאות
אני מקבל תמורה מגופים שדרכם אפשר לפתוח חשבון או לקנות, ובכלל זה מברוקר שאני פועל מטעמו כגורם חיצוני. זה משפיע על מה שמשתלם לי, ולכן כתבתי במדריך גם את החסרונות של כל מסלול ולא רק את היתרונות. המדריך הזה הוא הסבר כללי, הוא לא ייעוץ השקעות ולא ייעוץ מס, והוא לא ממליץ על נייר ערך מסוים. לפני החלטה גדולה דברו עם איש מקצוע.